לילה לילה אותו חלום … צרחה … דממה … וביניהן נופל אדם, חוצה כצל את הרקיע המואר. ושוב צרחה. אישה. אותה אישה. הפעם אל כלבה הרץ לראות. אם היה יודע כי שנה אחת שלו שווה לשבע שנות חיי אדם, אולי היה מאט. איך אפשר לגמור חיים שלמים בזמן קצר כל כך … אני, גם הוא, … המשך לקרוא דוסטו – פתיחה